Sefer HaNer Shabbat 32b – ספר הנר שבת לב:‏ – Shas HaMeforash

וְנִמְסְרוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ. תַּנְיָא: ״רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים מֵתָה אִשָּׁה שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״ (משלי כ״ב:כ״ז). רַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ״ (קהלת ה׳:ה׳). אֵיזֶה הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים, דִּבְרֵי ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. ר׳רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה.⁠״ בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן נְדָרִים – כְּדַאֲמַרַן, אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה – מַאי קְרָאָה? דִּכְתִיב: ״לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ״ (ירמיהו ב׳:ל׳). ר״נרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן נְדָרִים, נָמֵי מֵהָכָא, ״לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם״ – עַל עִסְקֵי שָׁוְא. מִכְּדֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הַיְינוּ רַבִּי, וְרַבִּי בַּעֲוֹן נְדָרִים קָאָמַר!? בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מר״אמֵרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. פְּלִיגִי בַּהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי: חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, וְחַד אָמַר בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה. למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה – מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו. ולמ״דוּלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה – מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו.: פְּלִיגִי בַּהּ ר״מרַבִּי מֵאִיר ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה: חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, וְחַד אָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, דִּכְתִיב: ״וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ״ (דברים י״א:כ׳), וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית, מ״טמַאי טַעְמָא? א״ראָמַר רַב כָּהֲנָא, וְאִיתֵּימָא שֵׁילָא מָרִי: דִּכְתִיב: ״גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים״ (ירמיהו ב׳:ל״ד). ר״נרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: למ״דלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, נָמֵי מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״לֹא בַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים״ (ירמיהו ב׳:ל״ד) – שֶׁעָשׂוּ פְּתָחִים כְּמַחְתֶּרֶת. אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ: ^אכׇּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ ב׳שְׁנֵי אֲלָפִים וח׳וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ [צְבָאוֹת] בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם [וְהֶחֱזִיקוּ] בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם״ וְגוֹ׳ (זכריה ח׳:כ״ג).: סִימָן: שְׂנֹא חַלָּה תְּרוּמָה נִגְזֶלֶת דִּינָא שְׁבוּעָה שִׁיפּוּכְתָּא גִּילּוּיָא וְנִבְלוּתָא.: תַּנְיָא: ״ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם – מְרִיבָה רָבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, וְאִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים, וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים.: ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן חַלָּה – אֵין בְּרָכָה בַּמְכוּנָּס, וּמְאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בַּשְּׁעָרִים, וְזוֹרְעִין זְרָעִים וַאֲחֵרִים אוֹכְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבוֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלוּהוּ אוֹיְבֵיכֶם״ (ויקרא כ״ו:ט״ז) – אַל תִּקְרֵי ״בֶּהָלָה״ אֶלָּא ״בַּחַלָּה״. וְאִם נוֹתְנִין – מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״[וְ]⁠רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ״ (יחזקאל מ״ד:ל׳).: בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת – שָׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהַיּוֹקֶר הֹוֶה, וְהַשָּׂכָר אָבֵד, וּבְנֵי אָדָם רָצִין אַחַר פַּרְנָסָתָן וְאֵין מַגִּיעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ״ (איוב כ״ד:י״ט). מַאי מַשְׁמַע? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם, יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאִם נוֹתְנִין – מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבִיאוּ אֶת כׇּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי״ (מלאכי ג׳:י׳). מַאי ״עַד בְּלִי דָי״? אָמַר רָמֵי בַּר (רַב) א״ר עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר ״דָּי״.: בַּעֲוֹן גֵּזֶל – הַגּוֹבַאי עוֹלֶה, וְהָרָעָב הוֹוֶה, וּבְנֵי אָדָם אוֹכְלִים בְּשַׂר בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים״ (עמוס ד׳:א׳). אָמַר רָבָא: כְּגוֹן הָנֵי נְשֵׁי דְמָחוֹזָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ציצית ג׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים כ״ד

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון